ניהול הבטיחות בתאגידי מים

ניהול הבטיחות בתאגידי מים

מאת: אייל ליבוביץ אפריל 2012

מבוא

מאז נחקק חוק תאגידי מים בשנת 2001 הוקמו תאגידי מים רבים והחלה תנופה רבה של שינויים. מערכת המים והביוב ברשויות מקומיות רבות סבלה מהתיישנות ואף לא התאימה לכמות האוכלוסייה אותה היא אמורה לשרת.
השינויים אותם הובילו ועדיין מובילים תאגידי המים כוללים חידוש והחלפת תשתיות במתקני המים, במתקני השפכים וברשת הזרמת המים והביוב.
אגב הטיפול בתשתיות, מבוצעות עבודות בניה הנדסיות רבות אשר טומנות בחובן סיכונים רבים העלולים לגרום לתאונות ומחלות מקצוע.
האם תנופת העשייה הובילה בעקבותיה ולקחה בחשבון גם שינויים ושיפורים בניהול הבטיחות בתאגיד?
נשאיר את השאלה הזו פתוחה לעת עתה.

סיפור מקרה של כמעט תאונה

זהו סיפור על אחד הימים בשגרתו של מהנדס באחד התאגידים. למהנדס שהגיע לבדוק את מצב ההתקדמות של אחד הפרויקטים נתגלתה התמונה הבאה:
עובד מבצע עבודה בתחתית בור בעומק של 3 מטר לערך, באדמה חולית ללא שום הגנה, דבר העלול להסתיים במפולת ובמותו של העובד.
העובד משתמש בקונגו כאשר הוא עומד בתוך מים. במקרה וחיבורי החשמל ייפלו לתוך המים הוא עלול להתחשמל דבר העלול להסתיים במותו.
העובד אף נמצא על כף המחפר, כך שטעות קטנה של מפעיל המחפר כמו נגיעה אקראית בידיות ההפעלה, עלולה לפצוע אותו או להורגו.

המחשבות שחלפו במוחו של המהנדס לפני שהחליט כיצד לפעול היו:
"האם זה מענייני בכלל, הרי הקבלן הוא זה שאחראי.
אם אעצור את העבודה בכל פעם שאראה מחדלים כאלו הפרויקט לא יסתיים בזמן.
אבל בכל זאת יש כאן סיכון כבד ואם לא אעצור את העבודה ותיגרם תאונה, הדבר עלול להיות על מצפוני."
לבסוף החליט המהנדס להפסיק את העבודה והורה לקבלן לתקן את הליקויים.

*  המאמר מתייחס לתאגידי המים אך תוכנו מתאים גם לרשויות מים מקומיות שאינן תאגיד.

טוב עשה המהנדס. הנה לדוגמא אירוע דומה שנגמר במוות:
בתאריך 1/11/2009 בשעה 15:48 שני פועלים מדלית אל-כרמל נהרגו בתאונת עבודה בעת שחפרו בור ביוב בקיבוץ עינת, כאשר לפתע קרסו דפנות הבור והם נקברו תחת טונות של עפר. כוחות החילוץ שהגיעו למקום קבעו את מותם.

ננתח את המקרה מכמה היבטים:

מהי האחריות של נושא משרה בתאגיד במקרה והתממש הסיכון ונגרמה תאונת עבודה?

כיצד ניתן על ידי ניהול בטיחות נכון להימנע מתמונות כגון אלו?

אחריות נושאי משרה לבטיחות בארגון

בחוקים רבים כגון חוקים העוסקים בבטיחות, קיימות הוראות המטילות אחריות פלילית על נושאי משרה בארגון. האחריות לעיתים איננה קשורה למעורבות ישירה אלא רק להיותם נושאי משרה בארגון.
למשל ב"חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי”ד 1954" בסעיף 36 – עונשין:
(ה) נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצוע היה מנהל פעיל, בא כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק ותקנות לפיו.

כב' השופט ברק (כתוארו אז) קבע ע”פ 3027/90, חב’ מודיעים נ’ מדינת ישראל, פ”ד מה(4), ע’ 364, בע’ 385

"ההוראות המיוחדות בעניין אחריות נושא משרה, אינן מעניקות חסינות לנושא המשרה. נהפוך הוא: הן מרחיבות את אחריותו ומטילות עליו אחריות גם במקום שלולא הוראות אלה הוא לא היה אחראי אישית בפלילים.

משמעות הדברים :
נושא משרה עלול להיות מואשם בפלילים רק מעצם תפקידו. ההיגיון מאחורי הטלת האחריות השילוחית הוא צמצום תופעת תאונות העבודה על ידי מודעות, וביצוע פעולות מנע של נושאי משרה בתאגיד.

דוגמאות לנושאי משרה שהועמדו לדין –

אסון גשר המכביה – 4 הרוגים ו69 פצועים: הועמדו לדין הקבלנים, מהנדס הגשר, מנהל חב’ ארגונית מארגנת האירוע, נציג מכבי העולמי.

התמוטטות גשר שפירים – 3 הרוגים: הועמדו לדין 5 מהנדסים, מנהלים ומפקחים ומנהל העבודה.

קריסת תקרה בביה”ס בבאר שבע – 2 הרוגים ופצוע: הועמדו לדין ראש העיר, מהנדס העיר, עיריית ב”ש, הקבלן ומהנדסי הקבלן.

אסון פסטיבל ערד – 3 הרוגים ו100 פצועים: הועמדו לדין עיריית ערד, מארגני הפסטיבל, משטרת ישראל, מדינת ישראל, חב' האבטחה (בתביעות פליליות ואזרחיות).

כב' השופט ברק (כתוארו אז) קבע בע"א 701/77 רשות הנמלים בישראל נ' עזרא, פד"י לג(1), 737 בעמד 742 כי:

"על המעביד לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי להבטיח את שלומם של עובדיו. הוא יוצר את הסיכון, ובידיו הידע, האמצעי ושיקול הדעת כדי למנוע את הנזק. "המעביד, חוג ראייתו גדול ומקיף. הוא יכול לתכנן את שיטות העבודה ואמצעי הזהירות בעזרת מומחים לדבר, העושים מלאכתם ביישוב הדעת ובשלוות חדר העבודה שלהם על יסוד ידיעה מקצועית וניסיון ממושך משלהם ומשל אחרים" (ע"א 313/56, , בע' 1093)

אחריות התאגיד לבטיחות העובדים והקבלנים

קיימות מספר תצורות עבודה בתאגידי מים. חלק מתאגידי המים מתחזקים את מתקני המים, השפכים והתשתיות בעזרת עובדיהם וחלק בעזרת קבלנים עמם הם חותמים הסכם.
בנוסף, כל הפרויקטים של שדרוג או הקמת תשתיות חדשות נעשים על ידי חברות קבלניות. אחריות התאגיד לבטיחות עובדיו ברורה מעל לכל ספק, ובשל כך על התאגיד לנקוט בשיטות לניהול הבטיחות עליהם נדון בהמשך, אך האם קיימת לתאגיד אחריות לבטיחות הקבלנים ועובדיהם?
בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 נכתב
עבירות התופש או הבעל
219.  (א)   על כל הפרה, במפעל או בקשר למפעל, של הוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יהיה תופש המפעל – או בעל המפעל, אם האחריות להפרה מוטלת עליו בפקודה זו או לפיה אשם בעבירה, בכפוף לנאמר להלן.
בלי קשר להבחנה בין עובד או קבלן צריך להיות ברור כי בחצרים שלו (כלומר בכל מתקני התאגיד), מנכ"ל התאגיד נחשב לתופש המפעל כהגדרתו בסעיף 219 לפב"ט, ולכן תמיד המעטפת הבטיחותית היא באחריותו.

בסעיף 14 לפקודת הנזיקין נקבע כך:

"לענין פקודה זו, המעסיק שלוח, שאיננו עובדו, בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חב על כל דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם."
כלומר השלוח מבצע משימה, המוטלת על השולח (התאגיד), ואילו קבלן עצמאי נוטל עמו את המשימה עצמה.
נבדל השלוח מהקבלן העצמאי בזה שהוא, השלוח, מבצע את שליחותו בעד אדם אחר, במקומו של זה, למען הוציא לפועל דבר אשר שולחו מעוניין בו.
לגבי שלוח ועובד קיימת אחריות שילוחית למזמין (נושא משרה בתאגיד) לכל מעשיהם.
למשל, עובדי קבלן המתחזקים את מתקני המים והשפכים של התאגיד הינם שלוחים לכל דבר ועניין.

סעיף 15 לפקודת הנזיקין קובע כך:

לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו לא תחול באחת מאלה:

(1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו;

לגבי קבלן אין אחריות שילוחית אבל יש אחריות אישית למזמין.
בחירה רשלנית של קבלן תחייב את המזמין באופן אישי. בכדי לממש אחריות זאת יש לנקוט בצעדים לבחירה נכונה של קבלנים.
למשל, תאגיד מי הוד השרון ביצע דבר חדשני במכרזים שלו והוא מבחן בטיחות. בכתב המכרז הוכנס שאלון לגבי ניהול הבטיחות של הקבלן, אשר תוצאתו מהווה משקל כבד בהחלטת בחירת הקבלן.
תאגיד מי נתניה למשל, מבצע אחת לשנה מבדק אצל קבלניו בכדי לוודא שניהול הבטיחות שלהם מתבצע כהלכה.

אם נחזור לדוגמא בתחילת המאמר, על המזמין היה לוודא שאינו מתרשל בבחירת הקבלן
ולוודא שהקבלן יחתום על נספח בטיחות לחוזה, אשר מפרט את דרישות מעטפת הבטיחות ובין השאר את הדרישה לביצוע תכנון בטיחות למשימה.
ואף היה עליו, על המזמין, לבצע פיקוח על כך שהקבלן מבצע את העבודה על פי תכנון זה.
כל הדברים הללו הם חלקים בשיטת הניהול הכוללת אשר מומלץ להנהיג בכל תאגיד.
תאגידי מים נמצאים בשלבים שונים של ניהול הבטיחות. חלק מהתאגידים מתקדמים מאוד בניהול הבטיחות ואף עובדים על פי תקנים בינלאומיים כגון: 18001 ISO ואילו אחרים לא החלו עדיין לטפל בנושא זה לתאגידים הנמצאים בתחילת הדרך מומלץ בתחילה לבצע פעולות ראשוניות בכדי להפחית את רמת הסיכונים ולאחר מכן להתחיל לצעוד לעבר מערכת ניהול בטיחות כוללת.
בכדי להגיע למערכת ניהול בטיחות כוללת בתאגיד המתפקד כהלכה, יש למפות תחילה את הפערים ולמצב תכנית פעולה.

מיפוי הפערים צריך להיעשות בכמה מישורים:

ביצוע סקר סיכונים בתאגיד אשר בוחן את כל הסיכונים במתקני התאגיד, בתשתיות התאגיד ובביצוע עבודות תפעול ותחזוקה.
ביצוע סקר סיכונים משפטי, הבוחן את הארגון, התנהלותו בכל מישורי הפעילות מול הסיכונים המשפטיים של הארגון ונושאי המשרה שבו.
ביצוע מבדק ניהול הבטיחות בארגון בכדי לעמוד על הדרוש שיפור.
לאחר מיפוי כל הפערים יש לכתוב תכנית אופרטיבית לארגון וניהול הבטיחות בתאגיד וליישמה הלכה למעשה.

תכנית ארגון וניהול הבטיחות בתאגיד

תוכנית ארגון וניהול הבטיחות בתאגיד חייבת להכיל 4 מערכים השלובים זה בזה:
המערך המרכזי הינו "מערך הניהול": מערך הניהול הינו מערך הליבה בארגון הבטיחות בחברה והוא כולל בתוכו את כל הארגון האופרטיבי של כלל מערכי הבטיחות.
על מרכז זה נשענים שלושה נדבכים השלובים זה בזה:
"מערך הטיפול בתשתיות": כלומר התשתיות הנדרשות להבטחת הבטיחות.
"מערך הטיפול ההתנהגותי": כלומר העברת הידע, המידע, הוראות הבטיחות והנהלים לעובדים, לשלוחים ולקבלנים והעמקת המודעות לבטיחות אצלם.
כשכל אלה לא הועילו ונגרמה תאונה אמור הנדבך השלישי שהוא "מערך החירום" למזער ככל האפשר את הנזקים לנפש ולרכוש.

לסיכום

ניהול הבטיחות בתאגיד המים הינו הכרחי בכדי לשמור על בריאותם של העובדים והקבלנים.
ניהול הבטיחות בתאגיד המים הוא חשוב בכדי לממש את אחריותם של נושאי משרה בתאגיד.
ניהול הבטיחות בתאגיד המים מביא לצמצום התאונות ולשמירה על תשתיות התאגיד.
הקמת מערכת לניהול הבטיחות מביאה בצידה תועלות נוספות של סדר וארגון התורמות ליעילות מוגברת.
בחזוני אני רואה את תאגידי המים בישראל מובילים בתחום הבטיחות ומהווים דוגמא לכלל התעשייה בישראל.